כהן ג`ולייט נ' ציקוושוילי (שובל) יוסף

פסק דין

לפי גרסת התובעת, היא נהגה את רכבה והגיעה לקניון גירון כדי לחנות שם, ואז בצד שמאל בכיוון נסיעתה, היא הבחינה במקום חנייה. כדי להיכנס למקום החנייה היא הייתה צריכה לסוע לאחור אבל מאחר שהנתבע עמד צמוד אליה מאחור עם רכבו היא לא יכלה לסוע לאחור. ואז אחרי זמן מה הנתבע החליט לעקוף את רכבה מצד שמאל, והחל לעקוף את רכבה מצד שמאל, הוא פגע בחלק האחורי-שמאלי של רכבה של התובעת.

לפי גרסת הנתבע, הוא הגיע לחניון גירון והבחין בתובעת שהיא במצב של עצירה כשבכוונתה להיכנס שמאלה לחנייה. הנתבע צפר לתובעת שתמשיך בנסיעתה, המתין כ-2 דקות והתובעת לא נסעה ואז החל הנתבע לעקוף את רכב התובעת מצד שמאל שלו, ובזמן שהחל לעקוף את רכבה היא לפתע הסיעה את רכבה לאחור ופגע עם החלק האחורי שלה בכנף השמאלית-ימנית של רכבו.

בעניין שבפניי קיימות 2 גרסאות הסותרות זו את זו ואשר אינו מתיישבות זו עם זו.

בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות שיכול ומוכן אני לייחס לדבריהם, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה כי אין אני יכול להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע ולהפך.

על פי הכלל המוציא מחברו עליו הראייה, היה על התובעת להוכיח שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתה.

מאחר שאין אני יוכל להעדיף את גרסת התובעת על גרסת הנתבע ולהפך, הרי שהתובעת לא הוכיחה בפניי שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתה.

לכן אני קובע כי התובעת לא הרימה את נטל הראייה המוטל על שכמה ולא הוכיחה את תביעתה כמידת ההוכחה הדרושה.

לכן לסיכומו של דבר, אני מחליט לדחות את תביעתה של התובעת.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום ט' תמוז תש"ע, 21/06/2010 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס

קלדנית: מרים ק התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: